טוב ספר טוב... שבועות עם "וודקה ולחם"

לקוראיי שלום,

מעולם לא הייתי תולעת ספרים ואני מניחה שגם אף פעם לא אהיה. נראה לי שזה אחד הדברים שנרכשים עוד בשנים הרכות שהמוח כולו מוכן לספיגה בלתי פוסקת של הרגלים, זאת כמובן בהנחה שזה זורם לך בדם. מכל מקום, יצא לי לבלות חלק מהזמן הפנוי של חג השבועות בקריאת ספרה החדש של מירה מגן "וודקה ולחם" ואין ספק שקצרתי ברינה כמה תובנות לחיים, רובן ידועות לכל אך מטבען הן צפות רק בהזדמנויות כאלה ואחרות ומקבלות את המשמעות הנכונה. רציתי לחלוק את החוויה באתר http://www.shelfari.com/ אך למרבה האכזבה הספר לא נמצא במאגר וכך החלטתי להחיות את הבלוג שלי, שנולד דרך מקרה אגב קורס בניהול ידע בארגונים, ברשומה שמוגדשת כולה לספר ולחדוות הקריאה שאני מגלה מעת לעת. הספר אנושי ונוגע ללב ומעבר לדמויות המרתקות הוא גם מאיר באותיות קידוש לבנה את האמרה ש"כל עבודה מכבדת את בעליה" שכן יופיין של עבודות כפיים טמון בפשטותן הבלתי מתפשרת. קריאה מהנה.

צעדים ראשונים בעולם ניהול הידע

לכולם שלום,

עולם ניהול הידע כל כך מתפתח בשנים האחרונות ונדמה שאם פעם לא היית "קיים" וירטואלית ללא דוא"ל, הרי שכיום נכון הדבר לגבי בלוג. תמיד אהבתי לכתוב ואפילו ניהלתי יומן שהייתי קטנה (זה התחיל שאמא שלי אמרה שאני יכולה לכתוב הכל וזה ישמר בסוד אצלי.... מוכר???), וכיום מדי פעם אני עדיין חושבת שאולי כדי לכתוב איזה ספר, ככה שלהתנסות בכתיבת בלוג נראה לי כמו אימון לא רע לקראת הבאות. תחילה הפתיע אותי כמה אנשים משקיעים בכתיבת בלוג משלהם ואף יותר מתשוקת הכתיבה נראה שהם כמהים שמישהו יקרא! ומכאן באה ההארה שלכל אדם צורך לשתף כשהוא עושה זאת בדלת אמותיו ויכול לבחור את קהל הקוראים שלו.

טוב, אפרד בברכת יום הולדת שמח לנוכחות הוירטואלית שלי:)