מעולם לא הייתי תולעת ספרים ואני מניחה שגם אף פעם לא אהיה. נראה לי שזה אחד הדברים שנרכשים עוד בשנים הרכות שהמוח כולו מוכן לספיגה בלתי פוסקת של הרגלים, זאת כמובן בהנחה שזה זורם לך בדם. מכל מקום, יצא לי לבלות חלק מהזמן הפנוי של חג השבועות בקריאת ספרה החדש של מירה מגן "וודקה ולחם" ואין ספק שקצרתי ברינה כמה תובנות לחיים, רובן ידועות לכל אך מטבען הן צפות רק בהזדמנויות כאלה ואחרות ומקבלות את המשמעות הנכונה. רציתי לחלוק את החוויה באתר http://www.shelfari.com/ אך למרבה האכזבה הספר לא נמצא במאגר וכך החלטתי להחיות את הבלוג שלי, שנולד דרך מקרה אגב קורס בניהול ידע בארגונים, ברשומה שמוגדשת כולה לספר ולחדוות הקריאה שאני מגלה מעת לעת. הספר אנושי ונוגע ללב ומעבר לדמויות המרתקות הוא גם מאיר באותיות קידוש לבנה את האמרה ש"כל עבודה מכבדת את בעליה" שכן יופיין של עבודות כפיים טמון בפשטותן הבלתי מתפשרת. קריאה מהנה.
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
מיכל, לפי סגנון הכתיבה שלך, את יכולה לכתוב ספר בעצמך, ולא "רק" להינות באמת מקריאה... אח, תמיד אהבתי אותך ! :-) אני בחהלט אקרא את הספר של מירה מגן, כי אני סומכת לגמרי על טעמך האישי. אני רואה שגם הספר:
השבמחקEat Pray Love
מופיע בבלוג שלך. האם קראת אותו? אני ממליצה עליו בחום גבוה מאוד ! :-)(יש גם גירסה בעיברית, אבל המקור שווה את המאמץ).
נשיקות ממני,
שקמה
מיכל,
השבמחקאני חושב שאת צריכה לפתוח בלוג...! :-)
אם הסיבה היא שספרים בעברית אינם מופיעים ב Shelfari, לו יהי.
אגב, הביטי כאן: אולי יש כאן משהו?
הנה: http://www.shelfari.com/search/books?Keywords=Mira%20Magen
הפוסט מעניין ורלוונטי, תודה!
סוף שבוע שקט וכל טוב
אח איך קולי נאנח...... אני כמובן מצטטת... פשוט נהינתי שוב לקרא אותך. זה כנראה הגעגוע. היה יותר ממצוין לפגוש אותך ולשבת איתך לאכול (לא פלאפל) , לשתות (בעיקר - את), לדבר (בעיקר שתינו)ולצחוק (אותו כנ"ל). תחי מדינת ישראל והבלוג של מיכל.
השבמחקXOXOXO
שקמה